ארכיון

Posts Tagged ‘אפליית מועמדים’

היפוך מגמה: דרושים עובדים בני 40 פלוס – גלובס

26 בפברואר 2011 תגובה אחת

היפוך מגמה: דרושים עובדים בני 40 פלוס – גלובס.

 

היפוך מגמה: דרושים עובדים בני 40 פלוס
היפוך מגמה: דרושים עובדים בני 40 פלוס / צלם: פוטוס
מה השתנה בגישת המעסיקים:"אם יש לך איש טוב, אפילו בן 60, תביאי אותו אלינו" ■ מה גרם לשינוי: "הסטיגמות התנפצו להם בפרצוף" ■ וגם: אילו תפקידים מוצעים, ומאילו צריך להתרחק?

23/02/2011, 08:21
גיאות אפיקי נדלן
NOKIA
שלומי טהורי
ביואיק
CTV
ניסן
japan
כלל forex
הראל
ibm
GO MILION
טרייד וואן
ועידת ישראל לנדל

כשלשולחן המערכת הגיעה הודעה לעיתונות המבשרת על שינוי כיוון ביחס המפלה של מעסיקים למועמדים מבוגרים, זקפנו גבות. רק לפני כשנה שרטטנו כאן במדור תמונת מצב עגומה שעלתה מן השטח, לפיה בני 40 פלוס נוטים להיפסל על הסף על-ידי רכזות הגיוס בחברות. האם ייתכן שחל במחוזותינו היפוך מגמה תוך זמן כל-כך קצר? האם למעסיקים נפל האסימון שהם נוהגים באופן עדרי ומחמיצים כוח-אדם איכותי? האם מסע הייסורים של מחפשי העבודה המבוגרים קרוב לקיצו?

הטלנו ספק בהנחות הללו, אולם כשיצאנו לבחון את הדברים הופתענו לגלות שיש דברים בגו. מהפך? שינוי כיוון ב-180 מעלות? ממש לא, אבל חברות השמה, שחשות את המעסיקים והתנהלותם מכלי ראשון, מצביעות על תזוזה חיובית ברורה בכיוון.

מה הרציונל מאחורי התופעה ולאן נושבת הרוח? אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה; דפנה פאר, מנהלת השמת בכירים בל.מ; בלוריה דיין, מנכ"ל אזימוט; וצביקה קינד, מנכ"ל תפקיד פלוס אדקו – משיבים ומשרטטים את תמונת המצב החדשה, עם הענפים והתפקידים שבהם דווקא דרושים היום למעסיקים עובדים בשלים שחצו את קו ה-40. כתבה אופטימית.

מה השתנה בגישת המעסיקים

"'אם יש לך איש טוב, אפילו בן 60, תביאי אותו אלינו"

דפנה פאר / צלם תמר מצפי

פאר: "אצלנו מזהים בפירוש שינוי לטובה שהחל בחודשים האחרונים. אנחנו נתקלים היום בתופעה לפיה מעסיקים מגבילים הרבה פחות את המועמדים על-פי גילם, והם אפילו יגידו לי מפורשות: 'אם יש לך איש טוב, אפילו אם הוא בן 60, תביאי אותו'. נכון אמנם שבפועל הם יקבלו רק מועמדים עד גיל 50, אבל לאור העובדה שרק לפני זמן קצר המנגינה שהמעסיקים השמיעו באופן טוטלי הייתה 'רק עד גיל 35', הרי שללא ספק חל שינוי".

"אחוז הדחיות צנח ב-50% בשנה האחרונה"

צביקה קינד / צלם איל יצהר

קינד: "אנו מזהים שינוי: קורות-החיים של מועמדים שחצו את קו ה-40 כבר לא נדחים על הסף כפי שהיה לפני כשנה, ואחוז הדחיות של הפונים מעל גיל 40 צנח בכ-50% בשנה האחרונה. לא רק שאחוז הדחיות לבני 40 ומעלה צנח, גם כמות המשרות שתפורה למועמדים מבוגרים יותר שנכנסת למשרדינו בזמן האחרון הולכת ועולה באופן רציף".

"המנגינה חיובית ומרוככת יותר, לא חותכים על הסף"

בלוריה דיין / צלם עינת לברון

דיין: "ללא ספק חלה אבולוציה מסוימת בשוק בשנה האחרונה. מהפך? אנחנו עוד לא שם, אבל אני בהחלט מזהה הכרה גוברת לערכים של עובדים בוגרים ויתר פתיחות לגייסם. לפני שנה קורות-חיים של אנשים שחצו את ה-40 נפסלו על הסף.

"כשהייתי מנסה לחפור (למה? יש לו את כל המפרט המקצועי שאתם מבקשים') השיבו לי המגייסים: 'בינינו לבין עצמנו, לא מתאים לנו מעל 40. המנהל המקצועי שלנו בן 30, איך אדם בן 45 יקבל מרות של מנהל מקצועי בן 30?'.

"היום, לעומת זאת, כשאני מונה את היכולות, הכישורים והניסיון של המועמד ומציינת באותה נשימה שהוא לא 'יאנגסטר' (צעיר), המנגינה חיובית ומרוככת יותר ('תעבירי לנו את קורות-החיים'). אם פעם חתכו אותי על הסף בגלל גיל, היום יש נטייה לפתוח את האוזניים ולהקשיב.

"אני יכולה גם לספר, שגם אני כמעסיקה עברתי את האבולוציה הזו ושיניתי קונספט: עד לפני שנה העסקתי רפרנטיות גיוס שגילן המקסימלי עמד על 27. בחודשים האחרונים גייסתי רכזות גיוס בנות 50 פלוס, פשוט מאוד כי עייפתי מלהחליף עובדים ולהדריך אותם כל פעם מחדש. הצעירים היו עובדים אצלי תשעה חודשים עד שנה ומחפשים את המשרה הבאה".

"מלכתחילה הקביעה הזו הייתה גורפת מדי"

אייל סולומון / צלם תמר מצפי

סולומון: "מלכתחילה הייתה קיימת אצלנו נטייה להפוך את סוגיית בני ה-40 לעניין של 'שחור לבן', כשהקביעה הגורפת הייתה כי מעל גיל 40 בלתי אפשרי למצוא פרנסה. אני יכול לספר שבאחרונה, לאחר שראיינו אותי לתוכנית בנושא בערוץ 2 והפרכתי שם את הקביעה הטוטלית הזו, התקשרה אליי התחקירנית והחלה לצרוח עליי. הם רצו כתבה שחורה ופסימית, אבל מה לעשות שזה לא המצב? ישנם תחומים שבהם מעסיק לא יכול להרשות לעצמו לקחת אנשים צעירים, ובהגדרה הוא צריך אנשים עם קילומטרז' מסוים, עם מומחיות מבוססת ועם קשרים שצבר לאורך שנים".

מה גרם לשינוי

"התופעה החלה להתקרב גם אל מקבלי ההחלטות"

דיין "הרעש התקשורתי. לאחר הכתבה שעשיתם ב'גלובס' על מחסום הגיל, קיבלתי משובים גם ממגייסים וגם ממחפשי עבודה בוגרים, וכולם שיקפו את חוסר הרציונליות של המצב ואת האבסורד של ההתנהגות העדרית. הצפת הנושא בתקשורת, שאחריה גם צצו שורה של בלוגים בנושא, נתנו פוש לקדם מועמדים בוגרים שנדחו, והעלאת המודעות לנושא פתחה למגייסים את הראש ואת האוזניים. יתר-על-כן, אנחנו בתקופה של שלהי משבר כלכלי וכמעט כל אחד נחשף למצב שבו מבוגר קרוב (אבא, אח, שכן) מצא את עצמו מפוטר באחד מגלי הפיטורים ומתקשה למצוא עבודה. תופעה זו נעשתה קרובה מאוד גם למגייסים, גם למעסיקים וגם למקבלי ההחלטות אצל המעסיקים".

"הסטיגמות של המעסקים התנפצו להם בפרצוף"

קינד: "יותר מכך, שוק התעסוקה כמו שווקים אחרים עובד על סטיגמות שלפעמים מתנפצות לך בפרצוף. בתקופת המשבר הכלכלי והמשבר התעסוקתי, העובדים נצמדו חזק לכיסא ולא תיזזו למקום חדש. כשחל בשנה האחרונה שיפור והשוק במידה מסוימת הפך להיות שוק של עובדים, הצעירים מיהרו לפזול למשרות הבאות ולרעות בשדות זרים, כשבני 40 ומעלה נותרו עם הנטייה הטבעית שלהם להישאר ולגלות נאמנות למקום עבודתם. רק על התופעה הזו נפל למעסיקים האסימון: הם הפנימו ששווה להם להשקיע בעובדים היציבים שלא מחפשים כל שני וחמישי את הג'וב הבא. במילים אחרות, הם למדו בשנה האחרונה להעריך את קבוצת הגיל הזו ואת הערכים שהיא מביאה איתה".

מה יהיה בעתיד

"היום הצעירים כבר מתכננים את הקריירה בגיל 40"

סולומון: "סוגיית הקושי של בני 40 פלוס למצוא עבודה הולכת להשתפר משמעותית בטווח של חמש שנים מהיום, ולא רק כי המעסיקים השתנו. הצעירים של היום, שרואים את תמונת המצב, מנהלים את הקריירה שלהם בראייה עתידית. כבר היום הם מבקשים לוודא שלא ימצאו עצמם בעוד 10 שנים בקבוצה של 'מחפשי עבודה נואשים שנופלים על גיל'. ממש רואים היום צעירים בני 30 שמפעילים חשיבה אסטרטגית קדימה כשהם נמנעים מלקחת תפקידים מסוימים וכשהם מבקשים לדעת: 'אם אני לוקח את התפקיד, איך זה ישפיע עליי בגיל 40?'. כלומר, ההיערכות שלהם לקראת עתידם בקריירה הרבה יותר טובה".

"הקלינטק יתפוס את הבכורה ויעלה את הגיל"

דיין: "המצב של אפליית הגיל הולך להשתנות בטווח של חמש שנים מהיום בשל מספר מגמות. מעבר לסוגיה שגיל הפנסיה הולך ומתרחק (אם פעם אדם בן 50 היה סבא, היום הוא מתחיל קריירה שנייה), חלים גם שינויים דרמטיים בזירת התעסוקה: הענף הוובי הדינמי הולך לפנות במידה מסוימת מקום לעולמות הקלינטק ושימור הסביבה. מקרירות המסך הווירטואלי אל החום של אימא אדמה ולעולם הפיזי המשיש, כששם דווקא מחפשים את הבוגרים ובעלי הניסיון. בעולמות האנרגיה החלופית, כשמחפשים מומחה למערכות סולאריות, יתמקדו דווקא בפיזיקאים בעלי 15 שנות ניסיון. מלכתחילה מחפשים אנשים עם יותר בשלות מקצועית וניסיון".

אילו תפקידים מוצעים היום לבני 40 פלוס

"מזכירות בכירות וכל סוגי אנשי הכספים"

קינד: "לאנשים מבוגרים שחצו קו גיל מסוים כדאי לחפש את המטבע מתחת לפנס, במקום לירות באפילה. אני מזהה דרישה למזכירות בכירות, אבל מעבר לכך כל מקצועות הכספים תפורים לאנשים שחצו את קו ה-40. בתפקידים כמו חשבים, מנהלי חשבונות בדרגה גבוהה ומנהלי כספים, המעסיקים מחפשים דווקא את בעלי הניסיון, הבשלים, עם 'כובד השנים' והרצינות".

"מנהלות לשכות מנכ"לים וראשי צוותים"

פאר: "באופן מסורתי בתפקידי ניהול (מנהלי אגפים, מנהלי מחלקות ומעלה) יש ביקוש לעובדים עד גיל 55. בתפקידים הללו מעולם לא הייתה חסימה על בסיס של גיל כי מלכתחילה המגייסים מחפשים מנהלים 'מצולקים', בשלים, בוגרים ובעלי ניסיון חיים.

"תפקיד נוסף שבו יש ביקוש לעובדים מעל גיל 40 הוא מזכירה בכירה בלשכת מנכ"ל. מנהלת לשכה כזו מחזיקה לעתים את כל המשרד והמנכ"ל לא יכול לזוז בלעדיה, כך שדווקא בתפקיד הזה יש צורך מובנה ביציבות תעסוקתית ולא בנערה צעירה שתתזז בין תפקיד לתפקיד. מעבר לכך, ניהול לשכה של בכיר מחייבת בהגדרה תקשורת עם גורמים בכירים מאוד. לפיכך, בתפקיד זה חייבים להציב מלכתחילה אדם בוגר, מנוסה, שלא פוחד משררה, אדם שכבר יודע לנהל את עצמו ולנהל מצבים חריגים. באיוש משרות כאלו אומרים לי המגייסים בצורה מפורשת: אל תשלחי לנו אנשים בני פחות מארבעים.

"תפקיד נוסף בו מחפשים שערות אפורות הוא 'ראש צוות', כשמדובר בצוותים מונים עשרות עובדים. בצוות גדול של עובדים רמת המורכבות עולה וסיכויי הסיבוכים באינטראקציות עולים, ולכן המעסיקים מחפשים אדם בוגר שכבר 'ראה עולם', אדם עם ניסיון חיים שיודע לפתור בתבונה בעיות אישיות ואחרות".

"כל בעלי התפקידים בתחום הקלינטק"

דיין: "ההמלצה שלי לבני 40 פלוס היא לחפש תפקידים בחברות המשתייכות לענפים שמרניים מסורתיים כמו מסחר, קמעונאות ומפעלי תעשייה. כדאי לשים לב במיוחד למפעלים קיבוציים, שם ממילא חברי הקיבוץ הם בחתך גילאים של 40 ומעלה ועל-כן הם לא נבהלים ממועמדים בוגרים.

"תחום מומלץ נוסף שכדאי לפנות אליו הואקלינטק. כל התפקידים שנוגעים בעולמות של מערכות סולריות, מערכות רוח ואנרגיה חלופית, התפלת מים, שפכים, איכות סביבה, גיאופיזיקה, חיפושי נפט גז והנדסת קרקע – הם אידאלים, כי שם יחפשו בני 40 פלוס בגלל הניסיון הנצבר בתחום.

"צריך להבין, שבתחומים הללו כדי לרכוש מסה קריטית של ידע (מעבר לידע הטכני האקדמי) נדרשות 10 שנים ויותר. יתר-על-כן, בתחומים הללו קיים מחסור בעובדים כי מי שיכול לאייש את המשרות הפתוחות הם דווקא העובדים המבוגרים מאחר שהצעירים עדיין באקדמיה".

מאילו תחומים על בני 40 פלוס להדיר רגליהם

"מחברות היי-טק בכלל וסטרט-אפ בפרט"

דיין: "שינוי המגמה ביחס המעסיקים למועמדים מבוגרים עוד לא הגיע להיי-טק. בוודאי שלא לחברות הסטרט-אפ. לפיכך, חבל לבזבז את האנרגיה במקומות הללו. לאיש היי-טק מבוגר שמתקשה למצוא עבודה הייתי ממליצה לחפש עבודה במחלקת מחשוב של חברה בענף שמרני יותר. לא מכבר עשיתי השמה מוצלחת למנהל מערכות מידע מוכשר בן 48 שהתקשה במשך שנה ויותר למצוא עבודה. בסופו של יום, הוא הצליח להתברג בהצלחה כעובד במחלקת מחשוב של חברת ליסינג ולקבל שם תפקיד ניהולי בכיר תוך זמן קצר. בהיי-טק זה לעולם לא היה קורה בטווח זמן קצר כל-כך. גם אם הוא היה מצליח להתברג שם, סביר הניח שהיה מרגיש 'נטע זר' עם כל הצעירים".

"מכל תפיקידי המכירות, כולל תפקידים ניהוליים"

פאר: "במכירות, גם בתפקידים ניהוליים, לעולם יחפשו צעירים, יפים, מלאי מרץ והתלהבות, אנשים שיודעים לקבל 'לא' ולחיות איתו בשלום. זהו גם תפקיד שמחפשים בו את הפרונט, את הייצוגי והסיכוי של בוגרים מעל גיל 40 למצוא עבודה במכירות יורד. מגבלת הגיל שם היא אפילו עד גיל 35".

"מכל המקצועות שנוגעים למדיות החברתיות"

קינד: "לבני 40 ומעלה אני מציע להדיר רגליים מאותם תפקידים שבהם עולם התוכן והידע משתנים בקצב מהיר. הכוונה היא לכל מקצועות ההיי-טק, מקצועות השיווק ברשתות חברתיות, קנייני פרסום ברשתות חברתיות, ובכלל – כל המקצועות שנוגעים למדיה החברתית. אני אומר לבני 40 פלוס, זה לא העולם שלנו, אנחנו לא שם. שם באופן מובהק יש לצעירים יתרון יחסי, כדאי לחפש את המשרה הבאה מתחת למטבע"

 

איך מוצאים עבודה אחרי גיל 50? 07:01 | 27.1.2011 מאת חיים ביאור

28 בינואר 2011 כתיבת תגובה

TheMarker.com.

איך מוצאים עבודה אחרי גיל 50?
07:01 | 27.1.2011 מאת חיים ביאור
 

>> לפני שנתיים נקראו כ-100 עובדים של חברת אלישרא, שגילם פחות מ-35, לפגישה עם המנכ"ל, יצחק גת. מטרת המפגש היתה הקמת פורום של עובדים צעירים, קבוצה שתזכה לקידום ותהפוך לעתודה הניהולית של החברה. "אני מקווה שלא אצטרך לראות בחברה יותר מדי בעלי שיער לבן", הוא אמר, לפני שפרש לפניהם את תוכנית העבודה החדשנית. גת, בעצמו בעל שיער לבן, ציפה ודאי כי הנוכחים ישמחו לשמוע על מגמת ההצערה בחברה, אלא שהם דווקא חשו מבוכה אל מול האייג'יזם (אפליה על רקע גיל) המוצהר.

איילה ורון, 58, אינה מופתעת. לפני שנתיים, לאחר 27 שנה כמורה לחינוך גופני בבית ספר יסודי ביבנה, פרשה מעבודתה וחיפשה משרה אחרת. "בחברות ההשמה הסבירו לי כי הצעות העבודה שברשותם אינן מתאימות לי", היא מספרת. "הרגשתי נורא. נהפכתי לאדם לא רלוונטי". לבסוף, בעזרת קשרים, מצאה עבודה בחצי משרה בצהרון. "חשוב לשמור על קשרים מהעבר", היא אומרת, "זה עוזר מאוד בגיל הזה". בנוסף, היא ממליצה לחפש באמצעות אתרים ייעודיים לחיפוש עבודה ובעמודי קריירה באתרי האינטרנט של חברות. "על חברות השמה וכוח אדם אני מציעה לוותר", מסכמת ורון, "פשוט כי המפגש עמן מבזה. חשוב להדגיש כי מיומנות מחשב גבוהה חשובה לצורך חיפוש עבודה ומעל הכל – יש להצטייד בסבלנות, שתאפשר להתגבר על האכזבות שבדרך".

לפי נתוני שירות התעסוקה, מדי חודש מפוטרים בישראל 10-12 אלף עובדים, וההערכות הן כי מרביתם משתייכים לשני קצוות מבחינת הגיל: הצעירים המפוטרים הם ברובם עובדים זמניים בחברות ובארגונים, ואילו המבוגרים הם אלה שההנהלות ששות לשבץ ברשימות הפורשים מרצון או בכפייה.

נורית סער, 50, החלה לעבוד בחברה המספקת שירותי חשבונאות לפני שנים רבות. אט אט, בשל אי יציבות במספר לקוחות החברה, משרתה הצטמקה והיא נהפכה לפרילנסרית, שמגיעה לעבודה רק כשמזעיקים אותה לרגל פרויקט חדש. "באחרונה הציעה לי חברת כוח אדם לעבוד כמנהלת חשבונות בחברה גדולה", היא מספרת, "ואז הבהירו שנדרש ידע בתוכנת חשבשבת. אמרתי שאיני שולטת מספיק טוב בתוכנה זו, אך אוכל ללמוד להשתמש בה בתוך זמן קצר. החברה השיבה לי שאין להם משאבים כדי להכשיר אותי לזה, והפסדתי את המשרה".

סער מסכימה כי הדרך הטובה ביותר למציאת עבודה היא דרך חברים, כולל הפעלת פרוטקציה. "לנשים מבוגרות קשה יותר להיקלט בעבודה מול מועמדות המוגדרות כמשוחררות צה"ל וייצוגיות. זה המצב וצריך להפעיל כלים אחרים".

חיים אבו חצירה, 49, בעל תואר ראשון במדעי החברה ומינהל עסקים, השתחרר לפני תשע שנים משירות ארוך במשמר הגבול בדרגת סגן ניצב. לאחר שהקים חברה לאבטחה, שמירה וניקיון, אותה נאלץ לסגור לפני שנה וחצי, נהפך למובטל. הוא עובד כיום בהתנדבות בחברת שמירה. "מעסיקים פוטנציאליים נרתעים ומתייחסים אלי כבעל כישורי יתר, למרות שאני דווקא מוכן להתפשר", הוא אומר. לדבריו, הסיכוי של מועמד מבוגר להתמנות לתפקיד במגזר הממשלתי או המוניציפלי נמוך במיוחד. "במגזר הזה, הזוכים למשרה בדרג בינוני ומעלה הם אנשים שסומנו מראש".

הפתרון האישי של אבו חצירה הוא התנדבות והתפשרות. "התנדבות היא חשובה, כי למי שיתמיד יש סיכוי טוב ליהפך לעובד בשכר. חשוב לדעת לוותר לפעמים ולהתפשר. הייתם פעם בוסים כל יכולים? עכשיו תצטרכו להסתפק בעבודה פחות בכירה. העיקר שתעסיקו את עצמכם".

אנשי מכירות בגיל השלישי

ד"ר ישראל (איסי) דורון, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, טוען כי שוק העבודה הישראלי הוא גילני, כלומר מפלה בין אנשים בשל גילם, אף שקיימת שורה ארוכה של תחומי עיסוק בהם עובדים מבוגרים יכולים להתמיד – ובהצלחה רבה.

"בענף המקצועות החופשיים-אקדמיים – עריכת דין, ראיית חשבון, ביטוח, ניהול חשבונות, הכשרת מורים, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וניהול משאבי אנוש – מבוגרים יכולים להמשיך עד גיל הפנסיה וגם לאחר מכן", אומר דורון.

"גם התחום האדמיניסטרטיבי – הכולל פקידות וניהול לשכה – ועיסוקים המתאפיינים במגע עם קהל, כמו פקידי קבלה במלון או עובדי פרונט דסק, מתאים למבוגרים. אלה תחומים הדורשים סבלנות, יכולת הקשבה ורגישות לאוכלוסיות שונות, ומי כמו עובדים מבוגרים מצטיין בתכונות אלה. ענף נוסף שמתאים למבוגרים הוא הסיעוד והדיור המוגן: אישה מבוגרת יותר המטפלת באשה סיעודית בת 75, תגלה אמפתיה גדולה יותר כלפיה מעובדת סיעוד בת 25", הוא אומר.

דורון מצביע גם על האפשרות להיות יזמים. "נכון, לא כל אחד הוא יזם בנפשו, אך עובדים רבים שפוטרו בגיל 50-55 בגלל צעדי התייעלות של ארגונים, פותחים עסקים קטנים ובינוניים, תוך ניצול הניסיון שרכשו והידע שצברו במהלך שנות עבודתם הרבות", הוא מסביר. "למשל, אנשים שלא מוצאים עבודה כשכירים נהפכים ליועצים בתחומם. מכרה אחרת שלי, שפוטרה ממשרתה כמנהלת לשכת מנכ"ל מאחר שנתפשה כמבוגרת מדי, הגשימה את חלומה להיות מעצבת של זרי פרחים. באחרונה כבר עשתה צעד נוסף, ופתחה חנות נישה לעיצוב זרי פרחים יחודיים לאירועים. מבוגרים לא מעטים, אוהבי טיולים, נהפכים למורי דרך ומלווי קבוצות מבוגרים בישראל ובחו"ל".

"למבוגרים יש יתרון יחסי לעומת צעירים, במיוחד בתחום המכירות של מוצרים שאינם היי-טק או תקשורת סלולרית", מוסיפה ריבי בלר, מנכ"לית עמותת "והדרת" הפועלת לשינוי עמדות בחברה הישראלית. "מחקרים בעולם מראים שעבודת המכירות נעשית טוב יותר כשמעבר השני של קו הטלפון יושב עובד מבוגר. לעובד כזה יש סבלנות והוא מקרין אמינות גבוהה יותר".

לדברי בלר, מחקר שנערך בגרמניה, הראה שקלדניות צעירות אמנם היו זריזות יותר בהדפסה, אך בסופו של דבר התפוקה של הקלדניות המבוגרות היתה גבוהה יותר – בגלל ידע, הכרת הנושא, הניסיון ויכולת הארגון. "סמנכ"ל במפעל תעשייתי סיפר לי שבתקופות של עומס רב בעבודה, הוא מזעיק לעבודה את הגמלאים שפרשו זה מכבר מהמפעל למשך חודש-חודש וחצי. אלה אנשים מנוסים שמכירים כל זווית בעבודה, ועליהם הוא יכול לסמוך".

הישארו מעודכנים

יצחק גנון, מנכ"ל עמותת 50 פלוס מינוס, סגר לפני 11 שנה, בגיל 60, חנות צעצועים בתל אביב. יחד עם נפלטים אחרים משוק העבודה, הקים את העמותה המסייעת למחפשי עבודה מבוגרים למצוא עבודה מתאימה. העמותה נותנת מידע על משרות פנויות ומלמדת אותם טקטיקות לחיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים וקוד התנהגות בעת ראיון עבודה. "אבטלת המבוגרים בישראל היא תפוח אדמה לוהט", טוען גנון. "היא מגבירה את חוסר הביטחון של המבוגרים ואת תלותם בסביבה ובמדינה".

איך אפשר להתגבר על בעיית הגיל?

גנון: "האמינו בעצמכם. קחו קורס העצמה שמקיימות עמותות שונות, שימנף אתכם לחפש עבודה בצורה מיטבית, או היפגשו עם יועץ לתעסוקה; בעת חיפוש העבודה אל תסמכו על איש, גם לא על מי שמטיח לכם שאוטוטו הוא מסדר לכם ג'וב חלומי, אלא היו אקטיביים: אסור לשבת בבית ולשלוח מיילים ופקסים של קורות חיים ולהמתין לתשובה באופן פסיבי; בעת ראיון העבודה אל תתחנפו, כי הפגישה אינה 'סוף העולם', אלא אירוע שגרתי; הכניסו גוון אישי לשיחה עם המראיין; התייחסו לתקופת הביניים שבה אתם מחפשים עבודה לא כאל עונש, אלא כאל הזדמנות לשנות קריירה ולהיכנס לתחום חדש".

מיכל דגן, מנהלת עמותת מהות לקידום המצב הכלכלי והתעסוקתי של נשים מבוגרות במטרה לקדם שוק עבודה שוויוני והוגן, טוענת כי נשים מבוגרות משכבה סוציו-אקונומית נמוכה הן הסובלות ביותר וחושבת כי הפתרון יבוא דרך הכשרה מקצועית ממוקדת דווקא לנשים האלה. למי שמחפשת עבודה היא ממליצה להיות מעודכנת בתחומה, לשמור על פרו-אקטיביות ולזכור כי אפליה מטעמי גיל אסורה על פי חוק ויש להתלונן על כל תופעה כזו לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה שבמשרד התמ"ת.

career@themarker.com