ארכיון

Posts Tagged ‘אפליית מבוגרים’

היפוך מגמה: דרושים עובדים בני 40 פלוס – גלובס

26 בפברואר 2011 תגובה אחת

היפוך מגמה: דרושים עובדים בני 40 פלוס – גלובס.

 

היפוך מגמה: דרושים עובדים בני 40 פלוס
היפוך מגמה: דרושים עובדים בני 40 פלוס / צלם: פוטוס
מה השתנה בגישת המעסיקים:"אם יש לך איש טוב, אפילו בן 60, תביאי אותו אלינו" ■ מה גרם לשינוי: "הסטיגמות התנפצו להם בפרצוף" ■ וגם: אילו תפקידים מוצעים, ומאילו צריך להתרחק?

23/02/2011, 08:21
גיאות אפיקי נדלן
NOKIA
שלומי טהורי
ביואיק
CTV
ניסן
japan
כלל forex
הראל
ibm
GO MILION
טרייד וואן
ועידת ישראל לנדל

כשלשולחן המערכת הגיעה הודעה לעיתונות המבשרת על שינוי כיוון ביחס המפלה של מעסיקים למועמדים מבוגרים, זקפנו גבות. רק לפני כשנה שרטטנו כאן במדור תמונת מצב עגומה שעלתה מן השטח, לפיה בני 40 פלוס נוטים להיפסל על הסף על-ידי רכזות הגיוס בחברות. האם ייתכן שחל במחוזותינו היפוך מגמה תוך זמן כל-כך קצר? האם למעסיקים נפל האסימון שהם נוהגים באופן עדרי ומחמיצים כוח-אדם איכותי? האם מסע הייסורים של מחפשי העבודה המבוגרים קרוב לקיצו?

הטלנו ספק בהנחות הללו, אולם כשיצאנו לבחון את הדברים הופתענו לגלות שיש דברים בגו. מהפך? שינוי כיוון ב-180 מעלות? ממש לא, אבל חברות השמה, שחשות את המעסיקים והתנהלותם מכלי ראשון, מצביעות על תזוזה חיובית ברורה בכיוון.

מה הרציונל מאחורי התופעה ולאן נושבת הרוח? אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה; דפנה פאר, מנהלת השמת בכירים בל.מ; בלוריה דיין, מנכ"ל אזימוט; וצביקה קינד, מנכ"ל תפקיד פלוס אדקו – משיבים ומשרטטים את תמונת המצב החדשה, עם הענפים והתפקידים שבהם דווקא דרושים היום למעסיקים עובדים בשלים שחצו את קו ה-40. כתבה אופטימית.

מה השתנה בגישת המעסיקים

"'אם יש לך איש טוב, אפילו בן 60, תביאי אותו אלינו"

דפנה פאר / צלם תמר מצפי

פאר: "אצלנו מזהים בפירוש שינוי לטובה שהחל בחודשים האחרונים. אנחנו נתקלים היום בתופעה לפיה מעסיקים מגבילים הרבה פחות את המועמדים על-פי גילם, והם אפילו יגידו לי מפורשות: 'אם יש לך איש טוב, אפילו אם הוא בן 60, תביאי אותו'. נכון אמנם שבפועל הם יקבלו רק מועמדים עד גיל 50, אבל לאור העובדה שרק לפני זמן קצר המנגינה שהמעסיקים השמיעו באופן טוטלי הייתה 'רק עד גיל 35', הרי שללא ספק חל שינוי".

"אחוז הדחיות צנח ב-50% בשנה האחרונה"

צביקה קינד / צלם איל יצהר

קינד: "אנו מזהים שינוי: קורות-החיים של מועמדים שחצו את קו ה-40 כבר לא נדחים על הסף כפי שהיה לפני כשנה, ואחוז הדחיות של הפונים מעל גיל 40 צנח בכ-50% בשנה האחרונה. לא רק שאחוז הדחיות לבני 40 ומעלה צנח, גם כמות המשרות שתפורה למועמדים מבוגרים יותר שנכנסת למשרדינו בזמן האחרון הולכת ועולה באופן רציף".

"המנגינה חיובית ומרוככת יותר, לא חותכים על הסף"

בלוריה דיין / צלם עינת לברון

דיין: "ללא ספק חלה אבולוציה מסוימת בשוק בשנה האחרונה. מהפך? אנחנו עוד לא שם, אבל אני בהחלט מזהה הכרה גוברת לערכים של עובדים בוגרים ויתר פתיחות לגייסם. לפני שנה קורות-חיים של אנשים שחצו את ה-40 נפסלו על הסף.

"כשהייתי מנסה לחפור (למה? יש לו את כל המפרט המקצועי שאתם מבקשים') השיבו לי המגייסים: 'בינינו לבין עצמנו, לא מתאים לנו מעל 40. המנהל המקצועי שלנו בן 30, איך אדם בן 45 יקבל מרות של מנהל מקצועי בן 30?'.

"היום, לעומת זאת, כשאני מונה את היכולות, הכישורים והניסיון של המועמד ומציינת באותה נשימה שהוא לא 'יאנגסטר' (צעיר), המנגינה חיובית ומרוככת יותר ('תעבירי לנו את קורות-החיים'). אם פעם חתכו אותי על הסף בגלל גיל, היום יש נטייה לפתוח את האוזניים ולהקשיב.

"אני יכולה גם לספר, שגם אני כמעסיקה עברתי את האבולוציה הזו ושיניתי קונספט: עד לפני שנה העסקתי רפרנטיות גיוס שגילן המקסימלי עמד על 27. בחודשים האחרונים גייסתי רכזות גיוס בנות 50 פלוס, פשוט מאוד כי עייפתי מלהחליף עובדים ולהדריך אותם כל פעם מחדש. הצעירים היו עובדים אצלי תשעה חודשים עד שנה ומחפשים את המשרה הבאה".

"מלכתחילה הקביעה הזו הייתה גורפת מדי"

אייל סולומון / צלם תמר מצפי

סולומון: "מלכתחילה הייתה קיימת אצלנו נטייה להפוך את סוגיית בני ה-40 לעניין של 'שחור לבן', כשהקביעה הגורפת הייתה כי מעל גיל 40 בלתי אפשרי למצוא פרנסה. אני יכול לספר שבאחרונה, לאחר שראיינו אותי לתוכנית בנושא בערוץ 2 והפרכתי שם את הקביעה הטוטלית הזו, התקשרה אליי התחקירנית והחלה לצרוח עליי. הם רצו כתבה שחורה ופסימית, אבל מה לעשות שזה לא המצב? ישנם תחומים שבהם מעסיק לא יכול להרשות לעצמו לקחת אנשים צעירים, ובהגדרה הוא צריך אנשים עם קילומטרז' מסוים, עם מומחיות מבוססת ועם קשרים שצבר לאורך שנים".

מה גרם לשינוי

"התופעה החלה להתקרב גם אל מקבלי ההחלטות"

דיין "הרעש התקשורתי. לאחר הכתבה שעשיתם ב'גלובס' על מחסום הגיל, קיבלתי משובים גם ממגייסים וגם ממחפשי עבודה בוגרים, וכולם שיקפו את חוסר הרציונליות של המצב ואת האבסורד של ההתנהגות העדרית. הצפת הנושא בתקשורת, שאחריה גם צצו שורה של בלוגים בנושא, נתנו פוש לקדם מועמדים בוגרים שנדחו, והעלאת המודעות לנושא פתחה למגייסים את הראש ואת האוזניים. יתר-על-כן, אנחנו בתקופה של שלהי משבר כלכלי וכמעט כל אחד נחשף למצב שבו מבוגר קרוב (אבא, אח, שכן) מצא את עצמו מפוטר באחד מגלי הפיטורים ומתקשה למצוא עבודה. תופעה זו נעשתה קרובה מאוד גם למגייסים, גם למעסיקים וגם למקבלי ההחלטות אצל המעסיקים".

"הסטיגמות של המעסקים התנפצו להם בפרצוף"

קינד: "יותר מכך, שוק התעסוקה כמו שווקים אחרים עובד על סטיגמות שלפעמים מתנפצות לך בפרצוף. בתקופת המשבר הכלכלי והמשבר התעסוקתי, העובדים נצמדו חזק לכיסא ולא תיזזו למקום חדש. כשחל בשנה האחרונה שיפור והשוק במידה מסוימת הפך להיות שוק של עובדים, הצעירים מיהרו לפזול למשרות הבאות ולרעות בשדות זרים, כשבני 40 ומעלה נותרו עם הנטייה הטבעית שלהם להישאר ולגלות נאמנות למקום עבודתם. רק על התופעה הזו נפל למעסיקים האסימון: הם הפנימו ששווה להם להשקיע בעובדים היציבים שלא מחפשים כל שני וחמישי את הג'וב הבא. במילים אחרות, הם למדו בשנה האחרונה להעריך את קבוצת הגיל הזו ואת הערכים שהיא מביאה איתה".

מה יהיה בעתיד

"היום הצעירים כבר מתכננים את הקריירה בגיל 40"

סולומון: "סוגיית הקושי של בני 40 פלוס למצוא עבודה הולכת להשתפר משמעותית בטווח של חמש שנים מהיום, ולא רק כי המעסיקים השתנו. הצעירים של היום, שרואים את תמונת המצב, מנהלים את הקריירה שלהם בראייה עתידית. כבר היום הם מבקשים לוודא שלא ימצאו עצמם בעוד 10 שנים בקבוצה של 'מחפשי עבודה נואשים שנופלים על גיל'. ממש רואים היום צעירים בני 30 שמפעילים חשיבה אסטרטגית קדימה כשהם נמנעים מלקחת תפקידים מסוימים וכשהם מבקשים לדעת: 'אם אני לוקח את התפקיד, איך זה ישפיע עליי בגיל 40?'. כלומר, ההיערכות שלהם לקראת עתידם בקריירה הרבה יותר טובה".

"הקלינטק יתפוס את הבכורה ויעלה את הגיל"

דיין: "המצב של אפליית הגיל הולך להשתנות בטווח של חמש שנים מהיום בשל מספר מגמות. מעבר לסוגיה שגיל הפנסיה הולך ומתרחק (אם פעם אדם בן 50 היה סבא, היום הוא מתחיל קריירה שנייה), חלים גם שינויים דרמטיים בזירת התעסוקה: הענף הוובי הדינמי הולך לפנות במידה מסוימת מקום לעולמות הקלינטק ושימור הסביבה. מקרירות המסך הווירטואלי אל החום של אימא אדמה ולעולם הפיזי המשיש, כששם דווקא מחפשים את הבוגרים ובעלי הניסיון. בעולמות האנרגיה החלופית, כשמחפשים מומחה למערכות סולאריות, יתמקדו דווקא בפיזיקאים בעלי 15 שנות ניסיון. מלכתחילה מחפשים אנשים עם יותר בשלות מקצועית וניסיון".

אילו תפקידים מוצעים היום לבני 40 פלוס

"מזכירות בכירות וכל סוגי אנשי הכספים"

קינד: "לאנשים מבוגרים שחצו קו גיל מסוים כדאי לחפש את המטבע מתחת לפנס, במקום לירות באפילה. אני מזהה דרישה למזכירות בכירות, אבל מעבר לכך כל מקצועות הכספים תפורים לאנשים שחצו את קו ה-40. בתפקידים כמו חשבים, מנהלי חשבונות בדרגה גבוהה ומנהלי כספים, המעסיקים מחפשים דווקא את בעלי הניסיון, הבשלים, עם 'כובד השנים' והרצינות".

"מנהלות לשכות מנכ"לים וראשי צוותים"

פאר: "באופן מסורתי בתפקידי ניהול (מנהלי אגפים, מנהלי מחלקות ומעלה) יש ביקוש לעובדים עד גיל 55. בתפקידים הללו מעולם לא הייתה חסימה על בסיס של גיל כי מלכתחילה המגייסים מחפשים מנהלים 'מצולקים', בשלים, בוגרים ובעלי ניסיון חיים.

"תפקיד נוסף שבו יש ביקוש לעובדים מעל גיל 40 הוא מזכירה בכירה בלשכת מנכ"ל. מנהלת לשכה כזו מחזיקה לעתים את כל המשרד והמנכ"ל לא יכול לזוז בלעדיה, כך שדווקא בתפקיד הזה יש צורך מובנה ביציבות תעסוקתית ולא בנערה צעירה שתתזז בין תפקיד לתפקיד. מעבר לכך, ניהול לשכה של בכיר מחייבת בהגדרה תקשורת עם גורמים בכירים מאוד. לפיכך, בתפקיד זה חייבים להציב מלכתחילה אדם בוגר, מנוסה, שלא פוחד משררה, אדם שכבר יודע לנהל את עצמו ולנהל מצבים חריגים. באיוש משרות כאלו אומרים לי המגייסים בצורה מפורשת: אל תשלחי לנו אנשים בני פחות מארבעים.

"תפקיד נוסף בו מחפשים שערות אפורות הוא 'ראש צוות', כשמדובר בצוותים מונים עשרות עובדים. בצוות גדול של עובדים רמת המורכבות עולה וסיכויי הסיבוכים באינטראקציות עולים, ולכן המעסיקים מחפשים אדם בוגר שכבר 'ראה עולם', אדם עם ניסיון חיים שיודע לפתור בתבונה בעיות אישיות ואחרות".

"כל בעלי התפקידים בתחום הקלינטק"

דיין: "ההמלצה שלי לבני 40 פלוס היא לחפש תפקידים בחברות המשתייכות לענפים שמרניים מסורתיים כמו מסחר, קמעונאות ומפעלי תעשייה. כדאי לשים לב במיוחד למפעלים קיבוציים, שם ממילא חברי הקיבוץ הם בחתך גילאים של 40 ומעלה ועל-כן הם לא נבהלים ממועמדים בוגרים.

"תחום מומלץ נוסף שכדאי לפנות אליו הואקלינטק. כל התפקידים שנוגעים בעולמות של מערכות סולריות, מערכות רוח ואנרגיה חלופית, התפלת מים, שפכים, איכות סביבה, גיאופיזיקה, חיפושי נפט גז והנדסת קרקע – הם אידאלים, כי שם יחפשו בני 40 פלוס בגלל הניסיון הנצבר בתחום.

"צריך להבין, שבתחומים הללו כדי לרכוש מסה קריטית של ידע (מעבר לידע הטכני האקדמי) נדרשות 10 שנים ויותר. יתר-על-כן, בתחומים הללו קיים מחסור בעובדים כי מי שיכול לאייש את המשרות הפתוחות הם דווקא העובדים המבוגרים מאחר שהצעירים עדיין באקדמיה".

מאילו תחומים על בני 40 פלוס להדיר רגליהם

"מחברות היי-טק בכלל וסטרט-אפ בפרט"

דיין: "שינוי המגמה ביחס המעסיקים למועמדים מבוגרים עוד לא הגיע להיי-טק. בוודאי שלא לחברות הסטרט-אפ. לפיכך, חבל לבזבז את האנרגיה במקומות הללו. לאיש היי-טק מבוגר שמתקשה למצוא עבודה הייתי ממליצה לחפש עבודה במחלקת מחשוב של חברה בענף שמרני יותר. לא מכבר עשיתי השמה מוצלחת למנהל מערכות מידע מוכשר בן 48 שהתקשה במשך שנה ויותר למצוא עבודה. בסופו של יום, הוא הצליח להתברג בהצלחה כעובד במחלקת מחשוב של חברת ליסינג ולקבל שם תפקיד ניהולי בכיר תוך זמן קצר. בהיי-טק זה לעולם לא היה קורה בטווח זמן קצר כל-כך. גם אם הוא היה מצליח להתברג שם, סביר הניח שהיה מרגיש 'נטע זר' עם כל הצעירים".

"מכל תפיקידי המכירות, כולל תפקידים ניהוליים"

פאר: "במכירות, גם בתפקידים ניהוליים, לעולם יחפשו צעירים, יפים, מלאי מרץ והתלהבות, אנשים שיודעים לקבל 'לא' ולחיות איתו בשלום. זהו גם תפקיד שמחפשים בו את הפרונט, את הייצוגי והסיכוי של בוגרים מעל גיל 40 למצוא עבודה במכירות יורד. מגבלת הגיל שם היא אפילו עד גיל 35".

"מכל המקצועות שנוגעים למדיות החברתיות"

קינד: "לבני 40 ומעלה אני מציע להדיר רגליים מאותם תפקידים שבהם עולם התוכן והידע משתנים בקצב מהיר. הכוונה היא לכל מקצועות ההיי-טק, מקצועות השיווק ברשתות חברתיות, קנייני פרסום ברשתות חברתיות, ובכלל – כל המקצועות שנוגעים למדיה החברתית. אני אומר לבני 40 פלוס, זה לא העולם שלנו, אנחנו לא שם. שם באופן מובהק יש לצעירים יתרון יחסי, כדאי לחפש את המשרה הבאה מתחת למטבע"

 

איך מוצאים עבודה אחרי גיל 50? 07:01 | 27.1.2011 מאת חיים ביאור

28 בינואר 2011 כתיבת תגובה

TheMarker.com.

איך מוצאים עבודה אחרי גיל 50?
07:01 | 27.1.2011 מאת חיים ביאור
 

>> לפני שנתיים נקראו כ-100 עובדים של חברת אלישרא, שגילם פחות מ-35, לפגישה עם המנכ"ל, יצחק גת. מטרת המפגש היתה הקמת פורום של עובדים צעירים, קבוצה שתזכה לקידום ותהפוך לעתודה הניהולית של החברה. "אני מקווה שלא אצטרך לראות בחברה יותר מדי בעלי שיער לבן", הוא אמר, לפני שפרש לפניהם את תוכנית העבודה החדשנית. גת, בעצמו בעל שיער לבן, ציפה ודאי כי הנוכחים ישמחו לשמוע על מגמת ההצערה בחברה, אלא שהם דווקא חשו מבוכה אל מול האייג'יזם (אפליה על רקע גיל) המוצהר.

איילה ורון, 58, אינה מופתעת. לפני שנתיים, לאחר 27 שנה כמורה לחינוך גופני בבית ספר יסודי ביבנה, פרשה מעבודתה וחיפשה משרה אחרת. "בחברות ההשמה הסבירו לי כי הצעות העבודה שברשותם אינן מתאימות לי", היא מספרת. "הרגשתי נורא. נהפכתי לאדם לא רלוונטי". לבסוף, בעזרת קשרים, מצאה עבודה בחצי משרה בצהרון. "חשוב לשמור על קשרים מהעבר", היא אומרת, "זה עוזר מאוד בגיל הזה". בנוסף, היא ממליצה לחפש באמצעות אתרים ייעודיים לחיפוש עבודה ובעמודי קריירה באתרי האינטרנט של חברות. "על חברות השמה וכוח אדם אני מציעה לוותר", מסכמת ורון, "פשוט כי המפגש עמן מבזה. חשוב להדגיש כי מיומנות מחשב גבוהה חשובה לצורך חיפוש עבודה ומעל הכל – יש להצטייד בסבלנות, שתאפשר להתגבר על האכזבות שבדרך".

לפי נתוני שירות התעסוקה, מדי חודש מפוטרים בישראל 10-12 אלף עובדים, וההערכות הן כי מרביתם משתייכים לשני קצוות מבחינת הגיל: הצעירים המפוטרים הם ברובם עובדים זמניים בחברות ובארגונים, ואילו המבוגרים הם אלה שההנהלות ששות לשבץ ברשימות הפורשים מרצון או בכפייה.

נורית סער, 50, החלה לעבוד בחברה המספקת שירותי חשבונאות לפני שנים רבות. אט אט, בשל אי יציבות במספר לקוחות החברה, משרתה הצטמקה והיא נהפכה לפרילנסרית, שמגיעה לעבודה רק כשמזעיקים אותה לרגל פרויקט חדש. "באחרונה הציעה לי חברת כוח אדם לעבוד כמנהלת חשבונות בחברה גדולה", היא מספרת, "ואז הבהירו שנדרש ידע בתוכנת חשבשבת. אמרתי שאיני שולטת מספיק טוב בתוכנה זו, אך אוכל ללמוד להשתמש בה בתוך זמן קצר. החברה השיבה לי שאין להם משאבים כדי להכשיר אותי לזה, והפסדתי את המשרה".

סער מסכימה כי הדרך הטובה ביותר למציאת עבודה היא דרך חברים, כולל הפעלת פרוטקציה. "לנשים מבוגרות קשה יותר להיקלט בעבודה מול מועמדות המוגדרות כמשוחררות צה"ל וייצוגיות. זה המצב וצריך להפעיל כלים אחרים".

חיים אבו חצירה, 49, בעל תואר ראשון במדעי החברה ומינהל עסקים, השתחרר לפני תשע שנים משירות ארוך במשמר הגבול בדרגת סגן ניצב. לאחר שהקים חברה לאבטחה, שמירה וניקיון, אותה נאלץ לסגור לפני שנה וחצי, נהפך למובטל. הוא עובד כיום בהתנדבות בחברת שמירה. "מעסיקים פוטנציאליים נרתעים ומתייחסים אלי כבעל כישורי יתר, למרות שאני דווקא מוכן להתפשר", הוא אומר. לדבריו, הסיכוי של מועמד מבוגר להתמנות לתפקיד במגזר הממשלתי או המוניציפלי נמוך במיוחד. "במגזר הזה, הזוכים למשרה בדרג בינוני ומעלה הם אנשים שסומנו מראש".

הפתרון האישי של אבו חצירה הוא התנדבות והתפשרות. "התנדבות היא חשובה, כי למי שיתמיד יש סיכוי טוב ליהפך לעובד בשכר. חשוב לדעת לוותר לפעמים ולהתפשר. הייתם פעם בוסים כל יכולים? עכשיו תצטרכו להסתפק בעבודה פחות בכירה. העיקר שתעסיקו את עצמכם".

אנשי מכירות בגיל השלישי

ד"ר ישראל (איסי) דורון, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, טוען כי שוק העבודה הישראלי הוא גילני, כלומר מפלה בין אנשים בשל גילם, אף שקיימת שורה ארוכה של תחומי עיסוק בהם עובדים מבוגרים יכולים להתמיד – ובהצלחה רבה.

"בענף המקצועות החופשיים-אקדמיים – עריכת דין, ראיית חשבון, ביטוח, ניהול חשבונות, הכשרת מורים, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וניהול משאבי אנוש – מבוגרים יכולים להמשיך עד גיל הפנסיה וגם לאחר מכן", אומר דורון.

"גם התחום האדמיניסטרטיבי – הכולל פקידות וניהול לשכה – ועיסוקים המתאפיינים במגע עם קהל, כמו פקידי קבלה במלון או עובדי פרונט דסק, מתאים למבוגרים. אלה תחומים הדורשים סבלנות, יכולת הקשבה ורגישות לאוכלוסיות שונות, ומי כמו עובדים מבוגרים מצטיין בתכונות אלה. ענף נוסף שמתאים למבוגרים הוא הסיעוד והדיור המוגן: אישה מבוגרת יותר המטפלת באשה סיעודית בת 75, תגלה אמפתיה גדולה יותר כלפיה מעובדת סיעוד בת 25", הוא אומר.

דורון מצביע גם על האפשרות להיות יזמים. "נכון, לא כל אחד הוא יזם בנפשו, אך עובדים רבים שפוטרו בגיל 50-55 בגלל צעדי התייעלות של ארגונים, פותחים עסקים קטנים ובינוניים, תוך ניצול הניסיון שרכשו והידע שצברו במהלך שנות עבודתם הרבות", הוא מסביר. "למשל, אנשים שלא מוצאים עבודה כשכירים נהפכים ליועצים בתחומם. מכרה אחרת שלי, שפוטרה ממשרתה כמנהלת לשכת מנכ"ל מאחר שנתפשה כמבוגרת מדי, הגשימה את חלומה להיות מעצבת של זרי פרחים. באחרונה כבר עשתה צעד נוסף, ופתחה חנות נישה לעיצוב זרי פרחים יחודיים לאירועים. מבוגרים לא מעטים, אוהבי טיולים, נהפכים למורי דרך ומלווי קבוצות מבוגרים בישראל ובחו"ל".

"למבוגרים יש יתרון יחסי לעומת צעירים, במיוחד בתחום המכירות של מוצרים שאינם היי-טק או תקשורת סלולרית", מוסיפה ריבי בלר, מנכ"לית עמותת "והדרת" הפועלת לשינוי עמדות בחברה הישראלית. "מחקרים בעולם מראים שעבודת המכירות נעשית טוב יותר כשמעבר השני של קו הטלפון יושב עובד מבוגר. לעובד כזה יש סבלנות והוא מקרין אמינות גבוהה יותר".

לדברי בלר, מחקר שנערך בגרמניה, הראה שקלדניות צעירות אמנם היו זריזות יותר בהדפסה, אך בסופו של דבר התפוקה של הקלדניות המבוגרות היתה גבוהה יותר – בגלל ידע, הכרת הנושא, הניסיון ויכולת הארגון. "סמנכ"ל במפעל תעשייתי סיפר לי שבתקופות של עומס רב בעבודה, הוא מזעיק לעבודה את הגמלאים שפרשו זה מכבר מהמפעל למשך חודש-חודש וחצי. אלה אנשים מנוסים שמכירים כל זווית בעבודה, ועליהם הוא יכול לסמוך".

הישארו מעודכנים

יצחק גנון, מנכ"ל עמותת 50 פלוס מינוס, סגר לפני 11 שנה, בגיל 60, חנות צעצועים בתל אביב. יחד עם נפלטים אחרים משוק העבודה, הקים את העמותה המסייעת למחפשי עבודה מבוגרים למצוא עבודה מתאימה. העמותה נותנת מידע על משרות פנויות ומלמדת אותם טקטיקות לחיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים וקוד התנהגות בעת ראיון עבודה. "אבטלת המבוגרים בישראל היא תפוח אדמה לוהט", טוען גנון. "היא מגבירה את חוסר הביטחון של המבוגרים ואת תלותם בסביבה ובמדינה".

איך אפשר להתגבר על בעיית הגיל?

גנון: "האמינו בעצמכם. קחו קורס העצמה שמקיימות עמותות שונות, שימנף אתכם לחפש עבודה בצורה מיטבית, או היפגשו עם יועץ לתעסוקה; בעת חיפוש העבודה אל תסמכו על איש, גם לא על מי שמטיח לכם שאוטוטו הוא מסדר לכם ג'וב חלומי, אלא היו אקטיביים: אסור לשבת בבית ולשלוח מיילים ופקסים של קורות חיים ולהמתין לתשובה באופן פסיבי; בעת ראיון העבודה אל תתחנפו, כי הפגישה אינה 'סוף העולם', אלא אירוע שגרתי; הכניסו גוון אישי לשיחה עם המראיין; התייחסו לתקופת הביניים שבה אתם מחפשים עבודה לא כאל עונש, אלא כאל הזדמנות לשנות קריירה ולהיכנס לתחום חדש".

מיכל דגן, מנהלת עמותת מהות לקידום המצב הכלכלי והתעסוקתי של נשים מבוגרות במטרה לקדם שוק עבודה שוויוני והוגן, טוענת כי נשים מבוגרות משכבה סוציו-אקונומית נמוכה הן הסובלות ביותר וחושבת כי הפתרון יבוא דרך הכשרה מקצועית ממוקדת דווקא לנשים האלה. למי שמחפשת עבודה היא ממליצה להיות מעודכנת בתחומה, לשמור על פרו-אקטיביות ולזכור כי אפליה מטעמי גיל אסורה על פי חוק ויש להתלונן על כל תופעה כזו לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה שבמשרד התמ"ת.

career@themarker.com

 

הפליית עובדים בגילאי 50 פלוס בקבלה לעבודה

30 ביוני 2010 כתיבת תגובה

הפליית עובדים בגילאי 50 פלוס בקבלה לעבודה
נכתב ע"י Jobmaster | ב- 29/06/2010 | צפיות: 48 | תגובות: 0

אתר הדרושים JobMaster מציג את הסיבות העיקריות לכך שזה קורה ואיך ניתן לנסות ולהתגבר על כך?!

בשוק העבודה של היום ניתן לזהות טרנד שבו מחפשים עובדים צעירים יותר גם אם לא מציינים זאת מפורשות במודעות הדרושים. זה לא סוד שמועמדים מבוגרים מופלים לרעה, הם לרוב "נופלים" כבר בשלבים הראשוניים של המיונים.
מצד שני, העולם אינו עומד במקום, כל שנה עולות דרישות חדשות למחפשי העבודה כמו שליטה בתוכנות מקצועיות, ידע בשפות זרות ונושאים רבים נוספים, שמקשות על המועמדים המבוגרים יותר לעמוד בקצב הלמידה וההתפתחות.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים כי ישנם מעל מיליון גברים ונשים בישראל בגילאי 50-67, שהם כ – 14% מכלל האוכלוסייה והם מהווים כוח עבודה בלתי מבוטל. גיל הפרישה העולה בהדרגה עם השנים מאריך את התקופה בה הם נאלצים להמשיך לעבוד (כיום גיל פרישה לגברים הוא 67 וגיל פרישה לנשים – 64).
בעשור האחרון אנו עדים לעליה במספרם של בני 50 ומעלה היוצאים ממעגל העבודה בעקבות החלטת מעסיקים וארגונים שונים. על פי נתוני אתר הדרושים JobMaster, עולה כי מעל 10% ממחפשי העבודה הרשומים באתר הם בני 50 ומעלה.

מדוע זה קורה?
מהם הדעות הרווחות בקרב מגייסי עובדים ובקרב מעסיקים רבים?
* אנשים מבוגרים נמנעים מלימוד טכנולוגיות חדשות ואינם בעלי ידע שהכרחי למשרה
* הרגלי עבודה בקרב רבים מהם אינם מתאימים לסוגי העבודה שונים וקשה לשנות אותם
* אנשים מבוגרים חושבים בסטריאוטיפים מיושנים ולא רלוונטיים
* הם פחות עובדים ומרבים בהפסקות ובשתיית קפה ותה בזמן העבודה

האם זה אכן נכון?
האם לא מפספסים כאן הזדמנות להעסיק עובד מקצועי. אם נחשוב בצורה אובייקטיבית הרי אנשים מבוגרים הם בעלי ניסיון רב יותר מצעירים. מה תעדיפו, ללכת לרופא בן 25 שרק אתמול סיים בית ספר לרפואה או לרופא בן 50 בעל ידע וניסיון רפואי עשיר?! מעבר לכך, אנשים מבוגרים הם יותר רציניים – מי ממהר הביתה למפגש חברים בפאב – מבוגרים או צעירים?! מי יבוא לעבודה למחרת רענן וצלול יותר העובד המבוגר או העובד הצעיר שבילה חצי לילה עם אלכוהול וריקודים?! קצת חומר למחשבה למעסיקים וחברות כוח אדם!

הנה כמה עצות למחפשי עבודה בני 50 ומעלה שיעזרו להם לעבור את המכשולים העומדים בדרכם:

1. תוכיחו למעסיקים פוטנציאלים שאתם עומדים בדרישות הבסיסיות של המעסיקים
תוכיחו למעסיק הפוטנציאלי שאתם רוצים ויכולים להביא הרבה תועלת בתפקיד המוצע בגלל הניסיון והידע שיש לכם

2. שכנעו את המעסיקים בזכות היתרונות שלכם
סמנו את התכונות הבאות בפני המעסיקים, שבהם יש לכם יתרון על פני מועמד צעיר יותר:
* ניסיון וידע.
* יציבות. אתם לא "קופצים" מחברה לחברה לחיפוש פריצות בקריירה .
* תפקידכם במשפחה השתנה. כבר אין לכם ילדים קטנים ואתם יכולים להישאר עד מאוחר בעבודה ולצאת לנסיעות עסקים ארוכות במקרה הצורך.

3. שמרו על הרמה המקצועית שלכם
כדי למנוע הפחתה בערך המקצועי שלכם בשוק, השתתפו בקורסים, סמינריונים והשתלמויות שונות שישדרגו את הרמה המקצועית שלכם. אפילו ללמוד לתואר מתקדם הנה אופציה מומלצת וכדאית.

4. שמרו על הופעה חיצונית ייצוגית
להיראות בעשר שנים צעיר יותר ממה שרשום בתעודת זהות אינה משימה בלתי אפשרית אם שומרים על המשקל הנכון, ביגוד עכשווי ותספורת טובה. אורח חיים בריא ועיסוק בספורט ימנע את מראה ה-"פנסיונר" העייף.

5. שימו דגשים נכונים בקורות החיים
אל תספרו את כל הביוגרפיה שלכם ואל תפרטו ניסיון תעסוקתי החל משנת 1970, הסתפקו בעשור האחרון.

6. נצלו את הקשרים האישיים שלכם
יחד עם חיפוש העבודה דרך חברות גיוס ולוחות דרושים, נסו גם לנצל את הקשרים האישיים שלכם.
הקשרים האישיים – הם לא רק חברים ומשפחה, אלא גם עמיתים לשעבר, בוסים וידידים. אל תהססו "לזרוק את החכה" ולראות מה קורה.

7. אל תנפחו את המוניטין שלכם
בזמן ראיון עבודה הפגינו מקצועיות, מוכנות לעבוד בצוות, מוכנות ללמוד ולהתפתח. אל תבואו מ-"עמדה הורית". אל תשתמשו בביטוי כמו "בשלושים שנות ניסיון שלי בתחום…" או "מה אתם הצעירים מבינים…"

8. תהיו הוגנים בציפיות שכר

אל תורידו את ציפיות השכר שלכם, זה יכול להצביע על מוכנות שלכם לעבוד בפחות כסף העיקר שייקחו אתכם לעבודה, מצד שני גם אל תפריזו.

9. חשבו על שינוי קריירה
ישנם תחומים בהם מתקבלים מועמדים יחסית בקלות ללא קשר לגיל, כמו: ביטוח, מכירות ושירותי יעוץ.

שי חן, מנהל שיווק ופיתוח עסקי באתר הדרושים JobMaster, אומר בנושא: "בני 50 פלוס מעוררים רושם שכאילו זמנם עבר, אבל יש להם יתרונות מוכחים רבים בעבודה. הם עובדים נאמנים יותר למקום עבודתם, יש להם יותר סבלנות וזמן פנוי להשקיע בעבודה, שלא לדבר על ניסיונם המקצועי העשיר. הם מתמידים ומחויבים למקום עבודתם. צירוף עובדים אלה לארגון עשוי רק לחזק אותו, במידה והמעסיק ידע כיצד לטפח אותם ולנצל את מה שהם יכולים לתרום בצורה הטובה ביותר. באתר ג'וב מאסטר מפורסמים כיום מעל 150 משרות אמיתיות ומקוריות ישירות מהמעסיקים עבור בני 50 ומעלה – דרושים בני 50 ומעלה ".

כמו כן אומר חן: "עובדים בני 50 ומעלה יהיו חלק גדול מכוח העבודה העתידי, שכן גיל הפרישה עולה בצורה מתמדת ותוחלת החיים עולה גם היא. בעתיד הלא רחוק מעסיקים רבים בישראל וגם בכל העולם לא יוכלו לוותר על כוח עבודה זה. מי שיפנים עובדה זו יחד עם היתרונות הקיימים בהעסקת עובדים מבוגרים – יוכל רק להרוויח".

אודות הכותב: נעמי ג’נה, ספילו תקשורת בע"מ
http://www.jobmaster.co.il

כל הזכויות שמורות לאתר גוב מאסטר

מובטלים בני ארבעים פלוס? זה מה שמחכה לכם

16 ביוני 2010 תגובה אחת

מובטלים בני ארבעים פלוס? זה מה שמחכה לכם
גרסת הדפסה שלח לחבר שתף בטוויטר
שתף בפייסבוק
עוד
07:53 | 08.4.2010 מאת חיים ביאור
מובטלים שעברו את גיל 40 מתקשים להיקלט בעבודה – על אף ניסיונם ונאמנותם למעסיקים ולמרות החוק נגד אפליה במקום העבודה ■ שוחחנו עם כמה שחוו זאת על בשרם
תגיות: אבטלה , מובטלים , עבודה , קריירה
הרשם להתראה סלולרית חדש !

>> באחד מימי נובמבר 2008 הגיע שמעון פרץ, 44, מוקדם מהרגיל לשולחן העבודה שלו במשרדי חברת ההיי-טק אמדוקס שבהוד השרון. זה היה בעיצומו של פרויקט עבור לקוח חיצוני, שלוח הזמנים שלו היה לחוץ במיוחד.

פרץ, מנהל מערכות מידע במקצועו, שובץ בהתראה קצרה לתפקיד של מוביל הפרויקט. באותו יום הוא נשאר לעבוד עד שעה מאוחרת, אחרי שרוב העובדים בחברה כבר עזבו. לאחר שארז את ניירותיו ויצא למסדרון בדרכו הביתה, פגש את מנהל האינטגרציה בחברה, שאמר לו "אבישי (מנהל הפרויקט) מבקש לדבר אתך. תוכל לגשת אליו כעת?". פרץ נכנס אל חדרו של אבישי, ובתום 10 דקות שיחה מסר אבישי לידיו מכתב פיטורים שהוכן מראש. פרץ הציע שכתחליף לפיטורים הוא יועבר לפרויקט אחר באמדוקס, אך בן שיחו פסל אפשרות זאת, מכיוון שלא היה בנמצא פרויקט שנדרש לו כוח אדם.

"זה היה רגע טראומטי", מספר פרץ. "המכתב נמסר לי אחרי 15 שנות עבודה בחברה, שבמהלכן התקדמתי יפה, לאור ההערכה לה זכיתי מהממונים עלי. לא בדיוק הבנתי את הסיבות לפיטוריי וגם לא הצלחתי להשמיע טיעונים משכנעים, שהרי כל הפגישה ארכה 10 דקות ולא היתה בגדר שימוע".

במבט לאחור הוא מודה כי לא אמור היה להיות מופתע לגמרי: "הסימנים שמשהו רע עומד להתחולל הופיעו חודשים קודם. החברה החלה לבצע שינוי מבני, שהתבטא, בין היתר, בהעברת תחום פיתוח המוצרים להודו ובשינויים נוספים. באותו חודש החל סבב פיטורים, שכלל 400 עובדים מכל המחלקות, ונצפו צמצומים גם בשכבת הניהול הזוטר". שנה וחצי חלפו מאז הפיטורים, ופרץ עוד לא חזר למעגל העבודה.

כשעזב את החברה, כשבידו פיצויי פיטורים בסכום הקבוע בחוק וזכאות לדמי אבטלה למשך 128 יום, החליט פרץ לנוח מעט. "יצאתי ממעגל העבודה עם ביטחון עצמי רב", הוא מודה. "האמנתי שהרמה המקצועית הגבוהה שאליה הגעתי במהלך שנותיי בחברה תבטיח לי כמעט כל משרה שאחפוץ בה. הייתי שאנן. ואולם כשהסתיימה תקופת המנוחה שהקצבתי לעצמי והתחלתי סוף סוף לחפש עבודה, ראיתי שהעסק לא פשוט בכלל.

מתוך יותר מ-100 עותקי קורות חיים ששלחתי למעסיקים פוטנציאליים, הרוב הגדול לא ענו בכלל. מעטים טרחו להשיב בשלילה. פניתי לא רק לחברות היי-טק, אלא גם לחברות תקשורת כמו בזק וסלקום, ולארגונים גדולים במגזר הציבורי, כמו שירותי בריאות כללית והביטוח הלאומי, הזקוקים לעובדים בתחום מערכות המידע. פניתי גם לחברות השמה – ואין תוצאות. כבר שנה וחצי שאני מחוסר עבודה".

מהתשובות המעטות שפרץ קיבל לאחר פניות טלפוניות מצדו, הוא מבין שגילו, כמו גם הוותק שלו בחברה אחת, הם הגורמים המרכזיים החוסמים אותו בפני חזרה לשוק העבודה: "כמה מעסיקים אמרו לי 'לא זו בלבד שאינך צעיר, אלא עבדת 15 שנה באמדוקס. אם הועסקת תקופה כל כך ארוכה באותה חברה, סימן שהעדפת לחיות בתוך מסגרת מרובעת ולא שאפת במיוחד להתקדם", הוא מספר. "לשווא ניסיתי לשכנע אותם, שהצירוף של גיל מבוגר ותקופת העסקה ארוכה באותה חברה הוא דווקא ערך מוסף לכל מעסיק, כי הדבר מעיד על נאמנות, מסירות וניסיון חיים – אך רוב המעסיקים חושבים אחרת".

ואומרים לך את זה בפה מלא?

"מעסיק המבחין בשורת הגיל בדף קורות החיים, מתפתל בכיסאו ואומר, תוך זהירות שמא ייפול בלשונו, 'אבל רשום שאתה בן 44', כאילו ברגע זה סיימתי את חיי".

רק דרך חברות השמה

דינה אורסון, 48, עבדה במשך 17 שנה כהנדסאית אלקטרוניקה בחברת עורב, המייצרת מערכות אזעקה. בסוף 2007 היא פוטרה מעבודתה, אף שלדבריה, "יזמתי בעצמי את המהלך, מכיוון שההנהלה התחלפה ועם הבכירים החדשים שמונו לחברה היה לי קשה להסתדר".

מאז ועד היום חלפו יותר משנתיים, בלי שאורסון תצליח למצוא עבודה קבועה. היא התברגה למשך חודשים אחדים בשתי חברות אלקטרוניקה, אך חברה אחת נכנסה לקשיים, וכתוצאה מכך היא החליטה להתפטר מעבודתה בה, ואילו את החברה השנייה היא נאלצה לעזוב, כי "הפרויקט הסתיים".

"אני מחפשת עבודה בכל דרך אפשרית", אומרת אורסון. "אין יום שבו איני עונה לעשר מודעות דרושים לפחות, בעיתונים או באינטרנט. הפצתי את קורות חיי באינטרנט, בכל האתרים האפשריים. בתחילת הדרך דרשתי תפקידי ניהול, בשל הניסיון הרב שצברתי בעבודה בעורב. כיום אני כבר מוכנה לקבל על עצמי כל תפקיד בחברת אלקטרוניקה, אפילו של מרכיבת רכיבים מעגליים, אך גם במקרה הזה לא עונים לפניותי. אילו לפחות ענו בשלילה, זה היה מנומס יותר.

"שני מעסיקים שבכל זאת ענו, שאלו אותי לגילי. כששמעו את התשובה, הודו לי ולא חזרו אלי יותר. פניתי ביוזמתי לאחת המתחרות של החברה שבה עבדתי. ביקשתי לדבר עם מחלקת כוח האדם, אך סירבו להעביר את השיחה לשם. אמרו לי 'פני לחברת השמה'. פניתי גם לחברות הסלולר – אבל אף לא אחת מהן הסכימה לקבל אותי, אפילו לתקופת ניסיון. ברוב ייאושי החלטתי יום אחד לגשת בעצמי למפעל תדיראן מערכות בחולון, כדי לנסות להתקבל לעבודה שם. השומר בשער מנע ממני להיכנס, ורק אמר 'השאירי כאן את המעטפה (עם קורות החיים) ואעביר אותה למחלקת כוח אדם'. השארתי את קורות החיים, ועד היום לא קיבלתי תשובה. אין לי ספק שהגיל הוא מחסום עבורי".

ג'ובים למקורבים

שלמה רמלר, 63, פוטר לפני חמש שנים מתפקידו כסמנכ"ל ברשת קלאבמרקט שקרסה, יחד עם מאות עובדים אחרים שפוטרו. לאחר הפיטורים הוא לקח פסק זמן של חצי שנה כדי לטייל בעולם וגם כדי להקדיש זמן לנכדו. לאחר מכן החל לחפש עבודה, אך ללא הצלחה.

"נכנסתי לאינסוף אתרים, חרשתי את המודעות בעיתונים, אבל כלום", הוא מספר. אני זוכר שכשכיהנתי בתפקידי בקלאבמרקט, פוליטיקאים פנו אלי כדי שאסדר ג'ובים למקורביהם. ואולם כאשר פניתי לאותם פוליטיקאים לאחר שפוטרתי, הם בכלל לא ספרו אותי", הוא נזכר. לדבריו, הנימוק העיקרי שהיה בפי מעסיקים פוטנציאליים לאי קבלתו לעבודה, היה שהוא כיהן בעבר בתפקיד בכיר. "הסבירו לי שכל מנהל חושש מפני עובד חדש שכיהן בעבר כסמנכ"ל, שמא ינסה לתפוס את מקומו", מספר רמלר. "זה גרם לי לצנזר את קורות החיים שלי, כדי שמנהלים לא יבהלו ממני. בנוסף, הבהרתי שבגילי, שיא הקריירה כבר מאחוריי, ואני מוכן לקבל על עצמי כמעט כל תפקיד. זה לא עזר". לקראת ערב ראש השנה האחרון, כשרמלר כבר השלים עם עובדת היותו מובטל, צילצל הטלפון בביתו. על הקו היה שלמה פרעם, מכר ותיק שטילפן כדי לאחל לרמלר חג שמח. רמלר ניצל את ההזדמנות כדי להציע לבן שיחו פגישה על כוס קפה. הפגישה הולידה את הרעיון שרמלר יתקבל לעבודה בחברת ההשמה עתיד, שפרעם הוא מבעליה. "מזל שהייתי באותה שעה בבית", אומר רמלר. "השיחה הזו היתה בעלת חשיבות גורלית עבורי".

משה ויצמן, מנכ"ל חברת ההשמה עתיד, טוען כי ברוב המקרים טועה הארגון שבוחר לוותר על שירותיהם של עובדים מבוגרים. "נכון שבחברות היי-טק יש יתרון לעובדים צעירים, אבל בכל יתר תחומי המשק, היציבות התעסוקתית, הניסיון, תחושת הנאמנות והמחויבות של העובדים המבוגרים, הם יתרון גדול מול העובדים הצעירים".

עצותיו של ויצמן למחפשי עבודה מבוגרים: ודאו שקורות החיים שלכם כתובים בצורה בהירה; הדגישו בהם את הניסיון שצברתם בתפקידים שמילאתם; צרפו לקורות החיים מכתב קצר עם מסר אישי, שבו תסבירו מהו הערך המוסף שאתם מביאים לחברה; "ועוד דבר", הוא אומר, "דעו לוותר, גם אם לא תקבלו את התפקיד שחתרתם אליו. במרוצת הזמן, כשתצברו ותק, הגלגל עוד יסתובב".

רמלר, שפתח בגיל 63 בקריירה חדשה, מציע למחפשי עבודה מבוגרים לא לאבד תקווה, כי בסופו של דבר תמיד תימצא משרה מתאימה. עם זאת, הוא מציע למועמדים לשכוח מה עשו בעבר: "העובדה שפעם כיהנת כסמנכ"ל או מנהל אגף אינה שווה דבר בעיני המראיין במקום העבודה החדש. להפך, היא עלולה להפריע. השאירו את האגו בבית. ועוד דבר: אם אתם יודעים שהספינה מיטלטלת וצפויים פיטורים – התחילו מיד לחפש עבודה, אפילו שנה לפני הפיטורים האמיתיים".

career@themarker.com

letters@themarker.com
עוד